הנוסח המסורתי: ברכת הקידושין
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העולם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קְדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת,
וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין,
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.
הנוסח המתחדש: ברכת קידוש האהבה
בָּרוּךְ אַתָּה הֲוָיָה אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הָעוֹלָם, בּוֹרֵאת פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה הֲוָיָה אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קְדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָאַהֲבוֹת,
וְאָסַר לָנוּ אֶת הַשנאות, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנֶּאֱהָבִים [ / אֶרוֹס ] לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין,
בָּרוּךְ אַתָּה הַזּוּג, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי אַהֲבָה חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.
אֲדֹנָי - יְהוָה ››››› הֲוָיָה
הנוסח המסורתי המקורי נכתב : "בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ..." המילה יְהוָה, שהוא שם מפורש של האל, ונאסר להגותו, נהגה באופן מסורתי אֲדֹנָי.
יְהוָה הוא שזירה לשונית של נטיית הפועל בעבר ובעתיד של השורש ה.ו.ה(=להיות) . הָוָה + יִהִיֵה = יְהוָה (בעברית אין נטיית פועל בזמן הווה) שזירה ייחודית ובלתי אפשרית זו למעשה מעמידה את שם האל כמתאר ישות חוצת זמן: עבר ועתיד גם יחד.
שם האל גם מתייחד בכתיבתו באותיות של תנועות ללא עיצורים.
יש גם לשים לב שהו' בעברית המקורית מובטאת כW . בדומה לאות ۅ הערבית. יש חוקרים משערים שבוטא: Yahweh.
אל מול יְהוָה (אֲדֹנָי) שהוא שם אדנות ושליטה על האדם, יש להציע הֲוָיָה שהוא שם עם צליל קדום הנושא משמעות של קידוש המקום והזמן העכשווי של האדם.
הֲוָיָה היא שם ממין נקבה, וראוי בשעת זיווג בין זכר לנקבה לנקוט גם בשם נשי.
הֲוָיָה הוא תאור נשגב למציאות (being) ומעמיד את הווית האדם במרכז, החווה את ההווה, ולא דרך דמות מחוצה לו. אין כאן אתאיזם דווקא, אלא אפשרות לפניה לשמיים שבנפש שבאדם.
הֲוָיָה היא גם שם המתאר נישואי אישה לגבר.
הֲוָיָה במצלול דומה ל אַהֲבָה. ולאוהבי הגימטריות אפשר יהיה לספר שאהבה ערכה 13. וכשיש אַהֲבָה בין שניים היא עולה למנין 26 ערכה של הֲוָיָה.
הַזּוּג במקום אֲדֹנָי בחתימת הברכה, כי הזוג הוא המתקדש באהבה הכוללת. ומשתמש בה לקדש את עצמו. ו"עַמּוֹ", יהיה עמו של הזוג ולא "עַמּוֹ" של האלוהים.
אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם ››››› אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הָעוֹלָם
בפתיחה של האידרה רבה בספר הזוהר נאמר:
התם יאות הוה למהוי דחיל, אנן בחביבותא תליא מילתא (זוהר ח"ג, קכח ע"א)
תרגום: שם ראוי היה לאדם להיות ירא, אנו [כאן] – באהבה תלוי הדבר.
שם, בעולם שאין בו אהבה חסד ואינטימיות, ראוי לאדם להיות ירא ממֶלֶךְ, מסמכות, כעבד לפני מלכו, שסמכותו האבסולוטית היא התוקף, שם גם דרך ביטוי זה של דין, יוכלו בני האדם זרים לכבד איש את רעהו.
אך כאן, במעמד של קרבה, אַהֲבָה היא השפה, חסד הוא המרכז. כי הכל תלוי באהבה. וכשאין אהבה תלויה בדבר אחר, והכל תלוי בה. יש לדבר אותה, והיא תמלא את מלוא הָעוֹלָם.
הָעֲרָיוֹת, הָאֲרוּסוֹת, הַנְּשׂוּאוֹת ››››› הָאַהֲבוֹת, הַשנאות, הַנֶּאֱהָבִים.
הברכה המסורתית מבטאת עולם בו אלוהים הוא הקובע: כשהוא "אָסַר" "וְהִתִּיר" על פי חוקיו את אותה אישה "לָנוּ" הגברים,
האם מותר או אסור "לָנוּ" הגברים, ליצור יחסי אישות עם אותה אישה.
הברכה מתארת עולם שכזה עם מספר שלבים:
וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת
האישה מותרת לכל גבר כרווקה. ואסורה לכל גבר מלבד בעלה כאשת איש. והם דיני העריות.
וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת
בתקופת אחרי ההתקשרות בין הגבר לאישה, עד לחופה היא אסורה "לָנוּ" הגברים וגם על בעלה המיועד.
וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ
לאחר החופה וקידושין היא מותרת רק "לָנוּ" והפעם זה גבר אחד שהוא בעלה.
התבוננות בעלתנית זו מבוטאת בביטוי החוזר "לָנוּ". ברכה זו משפילה ומדכאת נשים ומעמידה אותם כרכוש הגבר (שאין לו מחויבות כובלת מקבילה ) . מעמד של טקס אהבה ושוויון אסור שיכיל העמדה שכזו של היחסים בין המינים.
לכן מוצע להתמיר את הביטויים הפוגעניים :
הָעֲרָיוֹת ››››› הָאַהֲבוֹת. (אליטרציה דומה )
הָאֲרוּסוֹת ››››› השנאות. ( השנאות שומר על האליטרציה עם הַנְּשׂוּאוֹת )
הַנְּשׂוּאוֹת ››››› הַנֶּאֱהָבִים ( אֶרוֹס יכול לשמור על אליטרציה עם הָאֲרוּסוֹת )*.
כך "לָנוּ" יתייחס לכלל החברה, נשים כגברים כאחד ללא רכושנות ובעלתנות פוגענית.
ו"אָסַר" "וְהִתִּיר" יתייחס לא לאלוהים מצווה אלה לאותה "אנרגיית" אהבה כוללת. ויהיה מעין צו אישי פנימי, המציב גבולות והתוויה מחייבת להומניזם בין בני אדם.
* אפשר גם להציע : וְהִתִּיר לָנוּ אֶת אֶרוֹס עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. כביטוי לארוטיקה אצל הזוג.
מאת יאיר רוטקוביץ
