קובי וינר חתונה שווה טקס חילוני טקסים
דף הבית >> נישואין >> מאמרים >> רביעית משבע ברכות הרב קובי וינר
חתונה שווה

בני אנוש ויהודים בטקס החתונה היהודי המסורתי 

מאת הרב קובי וינר ז"ל

פרשנות לברכה הרביעית מתוך שבע ברכות הנישואין המסורתיות
 

האדם החילוני,  עשוי למצוא עצמו בקושי רב, מול "שבע  הברכות" בחתונה.
בשורות הבאות אנסה כוחי  ב"מורה נבוכים" צנוע, סביב ברכה אחת משבע הברכות.
אבקש לטעון:
החתונה היהודית היא טקס. טקס הינו מכלול של סמלים, לשוניים, חזותיים, תנועתיים, הגותיים ופילוסופיים. סמל, על פי ההגדרה, ניתן לפרושים אין ספור, כי "שישים ריבוא"  קבלו התורה במעמד מתן תורה בסיני, ולפיכך  קיימות, כמספר הזה, דרכים לפירוש התורה.  או למֽצער, "שבעים פנים לתורה" , כמספר חברי "הסנהדרין ". אלה ואלה דברי אלוהים חיים . כך מתבטאת תפיסה פלורליסטית  כלפי האמונות היהודיות השונות, בביטוי פרשני רב-גוני לסמל.

וזו הברכה בה נדון.

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.
בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הָאָדָם."


וכך מובנת ומפורשת ברכה זו בעיני רַב אֱנוֹשׁ כמוני.
"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם"
מילים אלו מתבססות על המיתולוגיה של בריאת העולם והאדם, שבספר בראשית. באמונה הדתית התמה "אלוהים" הוא ישות קיימת, בוראת עולם ומשגיחה. זו הסיבה מדוע גם ברכתנו פותחת בפנייה אליו.  בעיני רַב אֱנוֹשׁ , כמוני, "אלוהים" הוא סמל  גדול לָעולם הראוי,  לַצורך האנושי הנפשי ב"אב" משגיח, ב"אב" גדול מוחלט, אליו אפשר לפנות. המאמין התם מקבלו כפשוטו. כאמת. המבט  הפרשני, רואה במשפט זה, ביטוי על דרך המשל והמטאפורה, המסביר את עצם הפלא  של הקיום.  הפניה ל"אלוהים" הינה מטבע לשון, הפותח סגור ליבו של אדם, לבקשה, לתפילה.  למשל כבשירה של חנה סנש  "הליכה לקיסריה"( "אלי אלי שלא יגמר לעולם") . לברכה גם ערך  תפקודי.  כאשר אֱנוֹשׁ מברך על ערך כלשהו, עולה הערך אל מוקד תודעתו ואל תשומת ליבו. אישית וחברתית.
 
"אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ"
ברכה זו מביאה את החתונה לשֶׂגֶב של משמעות. כי מה פרוש הקביעה, שכל בני האדם נבראו בצלם  אלוהים?  שכל בני האדם ,  מרגע היוולדם, זכאים ל זכויות אדם מלאות ושוות. לכולם הזכות לחיים,  לביטחון,  למגורים,  לבריאות, לחופש  ושמחה! כי כולנו, כל  בני אנוש, נבראנו בצלמו!
זהו  כלל התקף לגבי כל ילוד אישה. מבלי להתייחס למשמעות הפתוחה, רבת הפנים  והאפשרויות של הסמל האלוהי, כולנו נשקפים בו. ברגע המקדש בני זוג להיות הורים, להיות שותפים בחוויה, הכרה, הבנה ואחריות לְפֶּלֶא של שותפות, בהבאת ילדה או ילד לעולם.
 
"וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד"
כלומר, לתמיד. לאין-סוף הדורות, הזמן והקיום. גם כאן שוויון כלל אנושי, המתקיים במימד הזמן. מֽיְסוד מיתולוגי זה, ביסוד הסיפורי- הדימוי  המובא כאן, נובע הציווי המוחלט, (כפי שניסחו גם עמנואל קאנט) שאסור לרצוח אדם, בבחינת "יהרג ובל יעבור".
צד יהודי מיוחד נגזר כאן ,מהגורל היהודי במאה העשרים, קרי : השואה. לא שישה מליון נרצחו , אלא  כפולת אין סוף של הדורות, אחורה וקדימה במימד הזמן. קדושת חיי אנוש היא אבן יסוד באתיקה של הקיום היהודי והאנושי, וכשכזו מעניקה היא משמעות וקדושה לכל טקס הנישואין.
 


מובא לזכרו של הרב קובי וינר ז"ל, רַב אֱנוֹשׁ ומשורר, חבר קבוץ מזרע, שהיה מבין עורכי הטקסים של שער עורכי הטקסים במשך תקופה ארוכה.