יותם אהוב שלנו,
בא ' אדר ב', תשנ"ב, 6.3.92 בשעה 16:40 הענקת לנו תואר חדש. בשניה בה יצאת לאויר העולם הפכת אותנו להורים ומאותו רגע שונה כל עולמנו ולא חזר להיות מה שהיה. היה זה רגע מיוחד במינו, מלווה בהמון שמחה ואנחת רווחה. עד לאותה שניה היו לנו תארים שונים : בן של...בת של..., בן זוג של ובת זוג של... אח או אחות של...אבל עוד לא היה לנו הנסיון בלהיות הורים של.....
מה המשמעות של להיות הורים? מה עושים עם תואר שכזה?
איך מתמודדים ? גם היום אין לנו את כל התשובות ויום יום אנחנו לומדים, מגלים ושואלים אולם יש דברים שברורים לנו ואין עליהם עוררין: לידתך לימדה אותנו מהי אהבה ללא גבולות ותנאים, אהבה שאינה מצפה לגמול כלשהו ואינה שוקלת מידה כנגד מידה.מצד שני התמלאנו בהמון חרדות ופחדים, שלא הכרנו קודם. האם הכול כשורה עמך, האם גדילתך תקינה, האם אנו מעניקים לך כל צורכיך ולאחרונה המתנה דרוכה לשובך ממסיבות מאוחר בלילה.עוד הענקת לנו גאווה וקורת רוח, בראותנו אותך גדל ומתפתח, רוכש כישורים ומפתח כשרונות, גדל לעלם חמודות ומגבש אופי יחודי וערכי. יחד איתך יצאנו למסע. בתחילת הדרך אחזנו בידך הזעירה שלאט לאט גדלה והתפתחה. אנו מתבוננים בך משתאים ולא מאמינים כמה מהר כף היד הזו גדלה. אנחנו ניצבים כאן היום , איתך, ובליבנו שמחה והערכה. לקראת טכס בר המצוה נכנסת יחד איתנו לתהליך מיוחד, מרתק ושונה והיה לך האומץ לבחור בדרך לא מקובלת, דרך מעט שונה. אנחנו יודעים כמה התלבטת וכמה היה לך קשה אבל לאורך כל הדרך, ידענו שהחוסן שלך והבטחון באמת הפנימית יובילו אותך לקיים את הטכס שמתקיים כאן היום. הבנת שחיינו החילוניים לא מונעים מאיתנו את האהבה לערכי המסורת , את הקשר לאדמה וההזדהות עם מורשת העם היהודי. במעמד המכובד הזה אנחנו רוצים להזכיר גם את אלה שאינם איתנו. סבא ז'ק שלא הכרת, אבל תמיד נמצא איתנו, בסיפורים ובשאלות שלך עליו. את הגנים למשחק הכדורגל ירשת ממנו כי אחרת אין לנו הסבר לתופעה... סבא היה מתמוגג מנחת בראותו אותך גדל למה שהנך. השנה למרבה הצער נפרדנו גם מזהר בטרם עת. הפגנת אחריות והתגלית בשיא בגרותך כשנתבשרנו על מותו. נראה לנו כאילו רק אתמול הניף אותך בידיו אל על ונשא אותך על כתפיו, משתובב איתך ועם יובל. בחודשים האחרונים צמיחתך לגובה ומידות כף רגלייך מעידות על הגנים המשותפים לכם. מאז נולדת השתדלנו תמיד לתת תשובות לשאלות ובעיות שלך, של יובל ואופיר אבל תמיד הדגשנו ונמשיך להדגיש שאיננו מושלמים ואין לנו את כל התשובות. אולם, אנחנו בטוחים שהצלחנו להנחיל לשלושתכם ערכים חשובים לנו כהורים וכבני אדם : אהבת האדם, חשיבות המשפחה, והשייכות לארץ.
החיבור שלך למורשת המשפחתית שלנו מרגש מאוד. אתה שואל שאלות, מכיר את הגילגולים שעברה משפחתנו המורחבת ומחובר מאוד להסטוריה הכללית של עם ישראל והתנועה הציונית. ההתעניינות בעבר והלמידה לכבד אותו תביא אותך לעתיד טוב יותר, מבטיח יותר. זכור תמיד מאין באת ודע לאן תלך. בשנים האחרונות אנו חיים במציאות מורכבת ולפעמים מעלה סימני שאלה לגבי העתיד. לצערינו החברה הישראלית מפגינה סימנים של חולי והידרדרות. היה קשוב ודרוך, למד לשקול כל מעשה ולהתגונן ממה שעלול לפגוע בך, אולם חשוב מכל עמוד על דעתך ותפעל להביא דעה זו לכדי מעשה והשפעה.
לכם הצעירים יש משא כבד להרים כדי להבטיח את עתידכם בחברה מוסרית , חופשייה וסובלנית.
ילד יקר ואהוב שלנו, נאחל לך שתהיה כעץ שתול על פלגי מים. שתדע להקשיב לאמת הפנימית שלך ולקול הקטן שיכוון את דרכך בחיים. שתדע מכל תהום להמריא ולפרוש כנפיים ותזכור תמיד שאנחנו עומדים מאחור ולא ניתן לך ליפול. שתתפתח בתחומים שאתה כל כך אוהב ותגלה עוד המון חדשים ומעניינים, שתדע רק אושר ואהבה. כל השאר כבר יגיע מעצמו. שתפרח, תתנסה ותטעם אבל תזכור היכן הם שורשייך, לאן אתה שייך ושתמיד תוכל לצעוד בשביל המוביל אותך הביתה.
אוהבים אותך מאוד, אבא ואמא.
ליווי ועריכת הטקס: הרב נעמי מעודד
