אורחים יקרים ערב טוב ושלום, תודה רבה שבאתם הלום. אני רוצה עכשיו לספר לכם סיפור שמספר על " מגילת רות ". מקווה שתהנו!
מגילת רות
היו היה פעם אישה מיהודה ושמה נעומי ולה בעל ושמו אלימלך ושני בנים מחלון וכליון.הם הלכו למואב כדי לחפש אוכל כי באותה תקופה היה רעב ביהודה.
הבנים הכירו שם שתי בנות מואביות והתחתנו איתן.אחת ערפה והשנייה רות.יום אחד אלימלך מת ואחריו גם שני בניו מתו.
נעומי נשארה עם ערפה ורות וכולן היו עצובות ביגלל מה שקרה.
נעמי חשבה שבעצם כבר אין לה מה לעשות במואב, בעלה ושני בניה מתו, מה כבר היא יכולה לעשות במואב? אז היא החליטה לעזוב את מואב ולחזור ליהודה. כאשר רות ועורפה שמעו על כך שנעמי עוזבת וחוזרת ליהודה הן אמרו שגם הן רוצות לבוא איתה והן היו בדרך לחזור עם נעמי. נעמי אמרה להן שאין להן מה לעשות ביהודה ושהן יפסידו מלבוא איתה, נעמי גם אמרה שהיא כבר הזדקנה ועשתה את הכל בחיים, התחתנה וילדה בנים. נעמי אמרה אתן עוד צעירות וכל החיים עוד לפניכן, אל תבואו.
עורפה כששמעה את דברי נעמי השתכנעה והחליטה לא לבוא עם נעמי, אבל רות התעקשה ואמרה לה שהיא תלך עם נעמי באש ובמיים ושגם היא באה עם נעמי. בסוף רות הלכה עם נעמי ליהודה ונשארה שם כל חייה.
אני מעריכה את מה שרות עשתה כי היא עשתה את מה שהיא מאמינה והלכה בדרך שלה ולא ויתרה גם אם הייתה צריכה לעשות שינויים משמעותיים בחייה כמו: לשנות את הדת שלה, את המולדת שלה ולעזוב את המשפחה והחברים.
אני מבינה את המעבר בין ארץ לארץ כי גם אני עזבתי את החברות שלי וגם את חלק מהמנהגים הייתי צריכה לשנות. אז לא יכולתי להחליט כי הייתי ילדה קטנה אבל גם אם הייתי גדולה לא הייתי חושבת שהיה לי את האומץ לעזוב את הכל וללכת לארץ אחרת למען מישהו. רות החליטה על דעת עצמה ובגלל זה אני מעריכה אותה.
אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לאפריים שעזר לי עם הסיפור והרעיונות. מקווה שתיהנו מהמשך הערב, תודה.
ליווי ועריכת הטקס: הרב אפרים זדוף
