3. מיזוג:
טקס הבר מצווה משתנה ממקום למקום אך ניתן להצביע בקווים כללים על מאפיינים משותפים אשר ממזגים אותו עם החברה החדשה אליה התקבל- החברה היהודית הבוגרת:
מדוע נבחרה העלייה לתורה כסמל בטקס הבר מצוה?
א. מקור הסמכות- מטרת הטקס היא להעביר את הנער מחברת הילדים לחברה הבוגרת. מעבר זה כרוך בהתחייבות של הנער לפעול על פי ערכי החברה ואמונותיה. התורה מהווה טקסט יסוד בתרבות היהודית- היא מהווה מקור סמכות לקיום מצוות ואמונות ומקור השראה לאורח חיים ערכי. לכן, התורה היא הסמל החשוב ביותר שבשמו יכול הנער להתחייב ויובן מכך כי הוא מקבל עליו את ערכי החברה ואמונותיה.
ב. התחייבות: הנער הנכנס לגיל הבר מצווה מתחייב לקיים מצוות. עול המצוות הוא התחייבות מורכבת ועמוקה. העלייה לתורה מסמלת את ההתחייבות לפעול על פי מצוותיה.
ג. בגרות: העלייה לתורה היא מעמד מרגש. היכולת לקרוא ולהוביל את התפילה מיועדת לאדם בוגר, ולכן זהו מבחן של הנער בעמידה מול קהל. עמידה זו היא סמל לכך כי הנער יכול לעמוד בדרישות של מבוגרים.
ד. אחריות: העלייה לתורה מסמלת את המעבר של הנער מהיותו חלק סביל בחברה להיותו אדם פעיל, משפיע, בעל אמירה בחברה, הזוכה לכבוד. העלייה לתורה מסמלת את הכבוד שחולקת החברה לנער ומדגישה בפניו כי מוטלת עליו עכשיו אחריות, האחריות של המשך קיום התרבות על ידי פעילות ציבורית, כדי להעבירה מדור לדור.
ה. חברה פטריארכאלית: העלייה לתורה היא חלק ממצות עשה שהזמן גרמן, מצוות שנשים פטורות מהן. ההחלטה לקיים בטקס מצווה שנשים פטורות ממנה, היא אמירה כי הטקס יוחד לגברים ומדגיש את ההבדל בין נשים לגברים ותפקידיהם בחברה.
מדוע נבחרו התפילין לסמל בטקס הבר מצווה?
א. אחריות: השימוש בתפילין נקבע רק בידי אדם שאחראי על שמירת טהרתו, כלומר, היכולת לנקות אחר צרכיו וכדומה. היכולת לשמור על הגיינה אישית מחייבת בגרות מסוימת. חז"ל לא קבעו גיל אחיד לקיום הנחת תפילין, אולם קבעו תנאי הכרחי- האדם מצווה כאשר יש בו את הכוחות לבצע אותה ולשמור על טהרת התפילין. לפיכך, הצמדת מצוות התפילין לטקס הבר מצווה הוא סמל לבגרות, סמל לכך כי האדם המניח תפילין הוא אחראי.
ב. התוכן: בתפילין ישנן ארבע פרשיות מן התורה, שבכל אחת מהן נזכרה המצווה להניחן על היד ועל הראש. ואלו הן ארבעת הפרשיות: 'קדש' (שמות יג, א-י), 'והיה כי יביאך' (שמות יג, יא-טז), 'שמע' (דברים ו, ד-ט), 'והיה אם שמוע' (דברים יא, יג-כא).
פרשיות התפילין מכילות את עיקרי אמונת ישראל ולכן הנחת תפילין בכל יום מסמלת את ההסכמה וההתחייבות סביב עיקרי אמונות ישראל: יציאת מצרים המסמלת את היווצרותו של עם ישראל וקדושתו, ההבטחה האלוהית לארץ ישראל, העברת התורה מדור לדור, לימוד התורה, רעיון המונותיאיזם, המצווה להתקשר לה' באהבה וללמוד את התורה.
ג. היחס בין האדם לאל: התפילין מהוות אות ועדות על האדם המניח אותם שהוא בן ברית, כמו שנאמר בתורה בפרשיית "קדש לי כל בכור" בפרק י"ג פסוק ט' נאמר- "והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת השם בפיך". התפילין מסמלת את כל תפיסת החיים הדתית שבה ה' הוא המלך והאדם הוא המצווה, העבד. תפיסת עולם זו רואה את החובה – קיום מצווה כמקור להתנהלות החיים.
ד. חברה פטריארכלית: התפילין מסמל את עוצמת האליטה הגברית. התפילין היא מצוות עשה שהזמן גרמה, מצווה שנשים פטורות ממנה. ההחלטה על הנחת תפילין כסמל לבר מצווה מאששת את השליטה הגברית בתרבות היהודית ובחיי העם היהודי. סמל זה מבטיח כי לא יתקיים שוויון עם טקס בת מצווה, ומעצים את ההבדלים בין גבר לאישה.
דבר תורה- מדוע נבחר לקיים מנהג זה בטקס בר מצווה?
א. בגרות: המנהג כי הנער יקריא דבר תורה במהלך הטקס, או בזמן הסעודה, נועד להראות כי הנער בוגר מכמה היבטים: הן ביכולת לעמוד מול קהל ולבצע משימה מרגשת, והן בהיבט הסמלי שהנער המתבגר הוא בעל יכולות אינטלקטואליות המתאימות לבוגר ובזכותם הוא מצליח לחדש באמירת דבר התורה.
ב. מקור סמכות: הדבר תורה נשען ברוב המקרים על פרשנות מפרשת השבוע. התורה משולבת שוב, כסמל לכך שטקס ההתבגרות היהודי מכוון את הנער לקראת הפנמת ערכי החברה ופעילות על פיה. התורה היא ביטוי לכך.
ברכת ברוך שפטרנו- מדוע נבחרה הברכה לטקס הבר מצווה?
אחריות: האב אומר ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה אשר מקורה בדברי המדרש בבראשית רבה פרשה ס"ג: "אמר רבי אליעזר: צריך אדם להיטפל בבנו עד שלוש עשרה שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מעונשו של זה".
לברכה זו יש שתי משמעויות: האחת, תודת האב לאלוהים על שזכה לגדל ולחנך בן עד שהתפתח ועומד כיום ברשות עצמו, על כל החובות והזכויות. השנייה, עד גיל הבר מצווה נשא האב באחריות למעשיו של הבן ונענש על חטאי הבן, מעתה ואילך נכנס הבן לעול מצוות, עומד ברשות עצמו ואחראי למעשיו.
סעודה- מקומה בטקס הבר מצווה:
הטקס כולו הוא חגיגה אחת גדולה לנפש, הסעודה מבטאת חגיגה לגוף, כמו כל שמחה בטקסי היהדות. חשוב להדגיש כי פוסקים בדורות שונים הבהירו כי על הסעודה להיות צנועה על מנת לא לגרום לתחרות ולקנאה בין אנשים שאין להם את היכולת לקיים מסיבה גדולה.
שילוב המרכיבים משיג את מטרת הטקס- מיזוג:
כריתת ברית בין הקהילה והנער המתחייב לקיום מצוות כאדם בוגר בחברה היהודית, והקהילה מתחייבת לקבלו לחברה ולהכיר בו כחלק בלתי נפרד ממנה, כאחד שמסוגל להשתתף באופן פעיל בפעולותיה.
